עוז אלמוג
בעל תואר ראשון בפילוסופיה וסוציולוגיה ותואר שני בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב. את תואר הדוקטור בסוציולוגיה השלים באוניברסיטת חיפה בשנת 1995.
דרכו האקדמית החלה במכללה האקדמית עמק יזרעאל, שם היה ממקימי החוג לסוציולוגיה. בשנת 2002 הצטרף לחוג ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה, שם קיבל את דרגת פרופסור בשנת 2003, ומאז הוא מלמד וחוקר במסגרת החוג עד היום.
עוז הוא סוציולוג והיסטוריון המתמחה בחקר החברה הישראלית, בדגש על מחקרי מאקרו בתחומי זהויות, תרבויות, סגנונות חיים, פולקלור ודורות. הוא פרסם מאות מאמרים וספרים שעוררו הד ציבורי נרחב ומקצתם זכו בפרסים והפכו לרבי מכר.
במהלך הקריירה שלו שימש בין היתר כחבר מערכת בהוצאת הספרים של מוסד יד בן צבי בירושלים, עמית מחקר בכיר במוסד נאמן למדיניות ציבורית בטכניון (2007-2017), ויו"ר ועדת המקצוע להוראת הסוציולוגיה במשרד החינוך (2010-2016). כמו כן, היה מרצה במכללה לביטחון לאומי (2015-2016).
עוז הוא פרשן מבוקש של החברה הישראלית. הרצה במאות כנסים וימי עיון העוסקים בנושאים שונים הקשורים בישראל. שימש גם כיועץ למוזיאונים, מכוני מחקר, כלי תקשורת ומוסדות ציבוריים ופרטיים.
בשנת 2008, לציון 60 שנה למדינת ישראל, יזם בשיתוף תמר את האתר המדעי-פופולרי "אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית". האתר סקר לעומק את כל מגזרי החברה בישראל בטקסט ותצלומים, וזכה לאלפי מבקרים שבועיים. האתר, שפעל בתמיכת אונסק"ו ובחסות מוסד שמואל נאמן בטכניון, נבחר לאחד מעשרת אתרי השנה על ידי Ynet, אך נסגר בשנת 2018 בשל מתקפת האקרים.
ב-2012 הקים יחד עם תמר את "גלריית הרוח הישראלית" – גלריה דיגיטלית המתמקדת באתנוגרפיה ישראלית.
ב-2022 הקים את פורטל המידע "ישראליאנה" שבו העלה עד היום מאות דפי מידע, מאמרים ותערוכות המתעדים את המורשת הישראלית. הפורטל מהווה מעין מוזיאון וירטואלי של ההוויה הישראלית לדורותיה בדגש על תרבות מוחשית ופופולרית. המיזם נמנה ב-2022 על זוכי הקול קורא לפיתוח מוצר חינוכי במסגרת אגף מו"פ ניסויים ויוזמות של משרד החינוך.
אני מאמין מקצועי: "אני אוהב אדם וחברה, סקרן למין האנושי ומאמין כי נפלה בחלקי הזכות להתפרנס מהמקצוע היפה בעולם, שהוא גם תחביב. שאיפתי היתה תמיד לחשוף את קוראַי ושומעַי למציאות חברתית שנסתרה מעיניהם ואוזניהם. היופי במדע החברה הוא בכך, שהוא מפענח את המובן מאליו לכאורה. החברה הישראלית, שהיא המוּשׂא העיקרי של מחקרַי, היא כעין 'לוּנה פּארק' לחוקרי חברה, כי "אין בה רגע דל,/ או סקנדל או פסטיבל".
תמר אלמוג
נולדה בחיפה בשנת 1961. בוגרת בית הספר הריאלי שעל הכרמל, שם הוקפצה כיתה ובו הכירה את עוז, בעלה לעתיד.
בעלת תואר ראשון בחקלאות מהאוניברסיטה העברית, ותארים שני (ביולוגיה) ושלישי (הוראת הטכנולוגיה והמדעים) מהטכניון, שם סיימה את לימודיה בשנת 1992.
דרכה האקדמית החלה בשנת 1994 באוניברסיטת חיפה, במסלול המורים המומחים, שם לימדה במשך שלושה עשורים עד שפרשה לגמלאות מוקדמות בשנת 2024 כדי לפתוח פרק חדש בחייה.
תמר היא מומחית להוראה אלטרנטיבית, מערכות חינוך ותרבות צעירה.
ב-2012 יזמו תמר ועוז את הקמת "גלריית הרוח הישראלית", גלריה דיגיטלית המתמקדת באתנוגרפיה ישראלית, שבה שימשה תמר כאוצרת הראשית.
תמר פרסמה יחד עם עוז שלושה ספרים העוסקים בצעירים בישראל: דור ה-Y: כאילו אין מחר (2016) ו-כל שקרי האקדמיה: מה התקלקל במודל האוניברסיטאי ומה יחליף אותו (2020) הפכו לרבי-מכר, תורגמו לאנגלית ועוררו שיח ציבורי רחב. ספרם האחרון, חיינו לאן – הדור הצעיר בישראל בתקופה משברית (2024), ממפה ומנתח את הדעות, השאיפות, הציפיות והאתגרים של דור ה-Z בישראל על רקע הטלטלות שעברה החברה הישראלית בשנים האחרונות: משבר הקורונה, משבר הרפורמה המשפטית, הטבח ב-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל".
בנוסף לקורסים האוניברסיטאיים, תמר הרצתה בפני מאות גופים פרטיים וציבוריים ברחבי הארץ.
אני מאמין מקצועי: "אני מאמינה שניתן וצריך ללמד כל נושא, מורכב ככל שיהיה, בצורה בהירה ומעניינת. חידושים תמיד הקסימו אותי, בייחוד אלה שמפשטים את החיים, מייעלים תהליכים ומעוררים סקרנות ויצירתיות. תמיד הייתי פתוחה לטכנולוגיות חדשות והשתלבתי במהפכת המחשבים בהשכלה מתוך תחושת שליחות להטמעתן. כבר בראשית הדרך, עבדתי עם מחשבים ותוכנות מתקדמות בתחום הכתיבה וההדרכה, מתוך רצון לסייע למערכת החינוך להיפתח לעולם הדיגיטלי.
מהפכת האינטרנט שינתה את פני ההוראה, חיברה בין טקסט, תמונה וצליל, ופתחה בפני המורים והתלמידים אפשרויות חדשות ומלהיבות לתהליך הלמידה. כעת, מהפכת הבינה המלאכותית מרחיבה עוד יותר את גבולות ההוראה והלמידה. כלים מבוססי בינה מלאכותית מאפשרים התאמת תכנים ושיטות הוראה לצרכים הייחודיים של כל לומד. אני מאמינה שבעזרת שילוב נכון של בינה מלאכותית, נוכל להפוך את הלמידה לדינמית, מותאמת אישית וחדשנית יותר, ולהעניק לכל תלמיד את הכלים הנחוצים להצלחה בעולם המשתנה במהירות.
מצער אותי לראות את הקיבעון במערכת החינוך, שנובע בעיקר משמרנות וחוסר גמישות מחשבתית. למרבה הצער, חלק ניכר מהאחריות לכך מוטל על האקדמיה, שמתמקדת בהפקת מאמרים מדעיים שאיש כמעט אינו קורא, במקום להוביל לשינוי מעשי בשטח ולהפוך את החינוך לרלוונטי ומשמעותי יותר."